ובקומה ארבע נכנסת איזו זקנה ולוקח לה מלא זמן לעבור את הגבול של הגלאים של הדלת ואתה כבר בהיכון עם האצבע לכיוון הכפתור של סגירת הדלתות כי האוורור לא עובד וחם ומגעיל ובא לך לצאת. ואיך שאתה לוחץ אתה מגלה שגם אתה של קומה שש חשב על אותו דבר, באותו הזמן. והאצבעות שלכם לוחצות ביחד על הכפתור ונוגעות אחת בשנייה ובא לך לקבור את עצמך. והזקנה מסתכלת עליכם ואתה לא יודע מה לומר אז אתה ממלמל משהו כמו: "לאן את צריכה גברת?" כאילו שאתה איזה נהג אוטובוס. והיא אומרת "מהההההה?" ואז ממשיכה "אני צריכה לכניסה הראשית" ואתה עונה לה בקול: "בסדר גמור, תרדי בקומה אפס".

וכשהדלת נפתחת באפס אתה רוצה לומר לה שזהו זה, הגענו, אבל בזווית העין רואה שגם ההוא של קומה שש מתכנן משהו דומה. אז אתה שותק. וההוא גם שותק. והזקנה מסתכלת ומנסה להבין אם זו באמת קומה אפס. ואז היא מתחילה לצאת. וממש לפני שהדלת מתחילה להיסגר אתה קופץ החוצה אחרי הזקנה והדלתות נסגרות וההוא של קומה 6 נשאר בפנים.

ואז אתה נזכר שחנית במינוס אחת.