לפעמים אין ברירה וצריך לחשוב על כל הדברים הרעים.

אני ישר תמיד חושב על השואה, על כל האנשים שמתו, שנרצחו בדם קר. ואני נזכר באיזה קטע וידאו שצילמו בשחור לבן של טרקטור דוחף לבור גדול מלא מלא גופות רזות, שלדים ממש. ככה, כמו בולי עץ. אבל היו בכלל טרקטורים אז? אולי זה לא היה טרקטור? ומה הקטע עם הקומיקס הזה של סקס בשואה? ראיתי פעם ספרון כזה בחנות של היפסטרים בשיקגו. מלא תמונות מצוירות של שדיים של נאציות. ואז אני חושב על חבר שלי ערן שנהרג בלבנון. בשנייה. הטנק שלו עלה על מטען ובום. אין יותר טנק ואין יותר ערן. ואיך שהוא בכלל לא היה אמור להיות בטנק הזה והחליף איזה מישהו שהיה חולה או משהו ועכשיו יש אמא אחת שמודה לאלוהים כל בוקר ואמא אחת שמקללת אותו ואת עצמה כל דקה. ואיך הלכנו אליהם לשבעה ונסענו שעות כי הם גרים בדרום ואמא שלו לקחה כל כך הרבה סמי הרגעה וכדורי שינה שהיא התנהגה כמו איזו נרקומנית מסוממת ואבא שלו אפילו היה נראה גרוע יותר, כמו איזה מישהו שהבן שלו מת לפני יומיים. ואיך כעסתי על עצמי שלרגע הסתכלתי על בחורה ג’ינג’ית כוסית שישבה שם. כאילו ערן מת ואני פה מדמיין איזו ג’ינג’ית ערומה. ואחר כך אני חושב על בעלי החיים כי זה ממש ממש עצוב. איך מתעללים בהם ואיך שוחתים אותם בצרורות, כל שנייה, בשביל שאיזה שמן בארה”ב יקנה לעצמו עוד מק-בורגר עם צ’יפס מלאי שמן ואחר כך יעבור ניתוח להסרת שומן. ואיך הם לא יכולים לדבר ולהגן על עצמם. ואני נזכר בתמונות של עגלים יתומים או אווזים נחנקים. של אפרוחים זכרים גרוסים שחלקם עדיין חיים. של תרנוגולות שנדחסות בלולים ואחר כך נמחצות במשאית הזו שמפנה אותם כמו בולי עץ והם פשוט מתות שם אחת על השנייה. ובאקסית שלי שלא אכלה בשר ובריבאונד אחריה שטרפה סטייקים כאילו אין מחר ושאין מה לעשות, זה חתיכת דבר סקסי לראות בחורה אוכלת אנטריקוט ואין לי מושג למה. ואיכות הסביבה. פאק, איכות הסביבה. כל כך הרבה זיהום של אוויר וקרקע וזיהום של האוקיינוסים עם כל הנפט המכוער הזה. ושקנאים שלא יכולים להזיז את הכנפיים מרוב שהם מכוסים באיכס שחור. והכל באשמת תאגידי הענק המכוערים שרק אכפת להם מכסף ולא משום דבר אחר. וכל השוניות בעולם שלוקח להם איזה מאה שנה לגדול במילימטר ואז בא איזה ערס מניאק וקוטף אלף שנה של צמיחה בשביל להביא לחברה השווה שלו מזכרת והיא יושבת שם על החוף מחכה עם הגוף המטורף שלה. והאונס. כל כך הרבה אונס. והטרדות מיניות ופדופיליה וגזענות ורצח עם ודיכוי עם ומלחמות ומלחמות דת וכפייה דתית והאכלה בכפייה והרעב באפריקה וילדים כושים קטנים עם בטן מנופחת וזבובים בעיניים ואיידס.
ואז אני חושב עליה. ועל איזה פצצה היא. פאק איזה גוף יש לה. מושלם. והשיער שלה מריח תמיד כל כך טוב. וגם למטה היא מריחה מצוין. ואני מכור לריח הזה. אבל אז אני חושב שהיא גם מחרבנת לפעמים. ככה זה. כולם מחרבנים. ושם היא כבר לא כזו מושכת ובטוח שהיא גם לא מריחה כל כך טוב. ואז אני חושב על כמה חרא בן אדם מפיק בחיים שלו ואני מדמיין שדה שלם שמלא בחרא שלה. כמה חרא. ואז מדמיין עולם שלם שמלא בחרא של כולם. הכל מלא חרא. וואו. הכל מלא חרא. הכל מלא…
שיט.
גמרתי.